ב״ה.
ט״ז מנחם-אב תשפ״ד.
שלום וברכה,
בגיליון השבוע אני מציג שני מכתבים מארכיונו של הרב אברהם חן המראים על התעניינותו בענייני בית רבי ומעורבותו בהפצת החסידות.
במיוחד מעניין השבוע - כ״ף מנחם-אב - שבמכתב הראשון מופיעה התייחסות לכ״ק הרה״ג הרה״ח המקובל וכו׳ מוהר״ר לוי יצחק זצ״ל שניאורסאהן ולמעצרו בשנת 1930.
ראובן
ידידי וידיד כל בית אבי, הרה״ח המפורסם, מכלל יופי, מהר״צ גורארי׳1
שלום!
מה בפיו ע״ד הרה״ג מהר״ל שניאורסאן,2 הנודע לו מה מלבד הנאמר בעתונות?
האם יחוג כ״ק אדמו״ר שליטא חג הפסח באמירקא או ישוב ואולַי כבר שב לריגא?3
ממכתבו שקבלתי באיזה ירחים לפנים לא נאמר דבר על אודות זה. –
עוד דבר לי לכבודו הגדול. אבל קודם כל מוכרח אני לומר לו, כי חפץ אני שישאר זה שהדברים יצאו מפי בסוד כמוס וחתום, ועל מנת כן אני מוסרם לו. ובידו אפקיד רוחי. –
ענין ההכשרים כאן נעשה לאינדוסטריא עצומה. המכשולים והשערוריות שנעשים כאן ע״י שכני...ודאי ידועים גם לכבודו...ונתהוה ע״כ מצב שהאריות דורשא חותמים את התעודות. כי המה אינם יודעים ואינם יכולים לדעת זהו מובן מאליו. באים שנים מעוטפים כישמעאלים ולוקחים בקמיש וחותמים. אין ספק כי השגחה ראשית של איש מקומי, שאינה רגיל עוד מבית אבא למכור נאמנותן (וזוהי הסיבה העקרית, שבעלי התעשיה יראו בשעתם להזמינו...) ושאינו פחדן מטבעו, תהיה מחויבת. –
איך להוציא מכח אל הפועל ישכיל כבר כבודו בעצמו. ודאי יש לו השפעה בחצירות ובספירות העליונות. גיסו האדמו״ר4 ודאי זוכר אותו. –
האפטרופסים החותמים המה רש״ד כהנה5 וקאגאנעל (כך שם האחרון כמדומני, שייך לגער). אם יש לכבודו השפעה ישרה עליהם, אפשר ודאי נכון ולרמז כי חלקָם לא יגרע, אשר זהו אצלם העיקר היחיד. – או אפשר הוא ימצא דרכים אחרים יותר נאותים.
בכל אופן הי׳ עושה תיקון גדול באמת...אכפול תנאי, לבל יודע לשום אדם ממכתבי זה. חסד גדול הי׳ עושה, אלו החזר לי מכתבי יחד עם תשובתו הרמה לאלתר. בכל אופן יבעיר נא מן העולם מכתבי זה.
בברכת הפסח וכשרותו. בידידות עמוקה ובכבוד גמור, בעקירת מלכות הרשעה מתחת השמים, ובגאולתם השלימה של ישראל
א. חן
ר״ח ניסן תרץ
ב״ה, ב׳ א שבט, תשי״א, שנה שלישית לתקומת מדינת ישראל, יצ״ו
כבוד הה״ג מו״ר ר׳ אברהם חן נרו יאיר,
אדוני הרב יסלח נא לי על הטרידי את כת״ר בשאלה, שהיא גדולה בעיני ואני צמא לפתרונה, ובכל הסביבה שלי אין אף אחד שאוכל לפנות אליו ולהתציע לפניו שאלתי.
וזוהי השאלה: בפרק נ״א מספר התניא (לקוטי אמרים) ברצות הרב לבאר את ענין השראת השכינה שהיתה בבית ק״ק…הלא מלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה? הוא מביא לדוגמה את נשמת האדם, שכמו שנשמת האדם היא ממלאה כל רמ״ח אברי הגוף…ואעפ״כ עיקר משכנה והשראתה היא במחו, ומהמח מתפשטת לכל האברים……
והנה אין שינוי קבלת הכחות והחיות שבאברי הגוף מן הנשמה מצד עצמה ומהותה…שלפי זה נמצא עצמותה ומהותה מצוייר בציור גשמי ודמות ותבנית בתבנית הגוף ח״ו, אלא כולה עצם אחד רוחני פשוט ומופשט מכל ציור גשמי ומבחי׳ וגדר מקום ומדה וגבול גשמי מצד מהותה ועצמותה…שמהותה ועצמותה אינה בגדר מקום וגבול גשמי…
וכאן אני עומד ותוהה, הלא אנחנו פונים בכל יום אל ד׳ ואומרים ״נשמה שנתת בי טהורה היא״ ״בי״ בחי׳ גוף ומקום? ואנו יודעים - כפי שהורה לנו רבותינו - שיש מדרגות שונות בנשמות האדם…וכל נשמה מוכרחת להתצמצם ולשכון בגוף ידוע, והרי זו היא בחי׳ מקום?
בבקשה רו״מ, יבאר לי ויסבירני את כל הפרק הזה שקשה לי להולמן, ואסיר תודה אהיה לכת״ר אם אזכה לתשובה,
בכל הכבוד לכת״ר
צבי הר-שפר,6
רעננה, רח׳ רמבם
הרב לוי יצחק שניאורסאהן (י"ח בניסן תרל"ח (1878) – כ' במנחם אב תש"ד (1944)) אביו של הרבי. בעיתון ה׳פרימארגן׳ (ריגא) 31/03/1930 כתוב: ״ארעסטירט דעם יעקאטרינאסלאווער רב שניאורסאן, ווייל ער וויל ניט אפלייקענען די רדיפות אפן אידישן דת. קיין ווארשע איז נעכטן אנגעקומען א טרויעריקע ידיעה פון רוסלאנד וועגן א נייעם קאמף, וואס ווערט דארט איצט אונטערגענומען קעגן די רבנים די סאוועטן - מאכט וויל, נעמלעך דורך רעפרעסיעס ארויספרעסן בריוו מיט אונטערשריפטן פון די רבנים, אז אין רוסלאנד קומען נישט פאר קיין שום רדיפות אפן אידישן דת. די טעג האט מען דארט אפן זעלבן באדן ארעסטירט דעם יעקאטרינאסלאווער רב הרב שניאורסאן. הרב שניאורסאן וויל בשום אופן נישט געבן זיין אונטערשריפט, כאטש ער שטייט אויס אין תפיסה גרויסע צרות.״
ראה גם אג״ק כ״ק אדמו״ר מוהריי״ץ נ״ע חי״ג ע׳ רו; חט״ו ע׳ פו.
מסע כ״ק אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית החל בי"ב אלול תרפ"ט ונמשך קרוב לשנה, והסתיים בכ"א בתמוז תר"צ.
רבי שמואל שלמה ליינר מרדזין (י"ח בשבט תרס"ט – כ"ט בסיוון תש"ב) היה האדמו"ר החמישי לשושלת חסידות איזביצא ראדזין.
צבי הר-שפר (1867-1959). יליד רוסיה, עלה ארצה בשנת 1925, נפטר ברעננה. התפרנס משחיטה וסיתות מצבות. בשעות הפנאי תרגם יצירות פילוסופיות ומחקרי יהדות, מגרמנית לעברית. שם משפחתו המקורי: לוקשין.



